'וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב, וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים, וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים: וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים:'

רבינו האור החיים הקדוש, מבאר את הפסוקים כך: 'שתי צפרים' הוא רמז לשתי המשיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. 'צפור השחוטה' הרמז למשיח בן אפרים שיהרג, 'צפור החיה' רמז למשיח בן דוד.
'עץ ארז ושני תולעת ואזוב' רמז לשלושה אבות, 'עץ ארז' כנגד אברהם אבינו עליו השלום, ו'שני תולעת' כנגד יעקב אבינו עליו השלום, ו'אזוב' כנגד יצחק אבינו עליו השלום, אשר בצירוף זכותם יזכו ישראל לגאולה.

ומה שאמרנו שיהיה 'צפור שחוטה' שהמשיח בן אפרים יהרג, זה רק בגלל חוסר של 'מים חיים' שחסר בעם ישראל תורה שנקראת מים, כמו שכתוב 'הוי כל צמא לכו למים' ואין מים אל תורה, אבל אם ילמדו תורה לא יהרג. וצריך לבקש כל יום בתפילת שמונה עשרה, במילים 'ולישועתך קיוינו כל היום' שלא ימות.

והזה על המטהר 'שבעת' ימי כלומר שיטהרו מ'שבעה' הדרגות של טומאה, 'וכבס את בגדיו וטהר' שיכבסו את הבגדים אשר התלכלכו בעוונות, 'ורחץ במים' שיטהרו וירחצו מחשבותיהם בתורה, וכמו שכתבנו שהתורה נקראת מים. 'ואחר יבוא אל המחנה' שיזכו לבוא אל בית המקדש מחנה שכינה.

[אור החיים פרשת מצורע פרק יד פסוק ד]